מאז ימי קדם, החתונה נחשבה לאירוע המרכזי של חיי האדם, ולכן, מספר לא מבוטל של מסורות, מנהגים וסימנים קשורים אליה. בשנים האחרונות העניין בחתונות רוסיות גבר בצורה ניכרת, זוגות צעירים רבים רוצים לחגוג את חתונותיהם בצורה יפה ופואטית כמו שעשו אבותיהם הרחוקים.
טקסי החתונה החשובים ביותר
חתונה רוסית מסורתית היא מכלול שלם של טקסים המתבצעים ברצף קפדני. טקסי החתונה החשובים ביותר היו שידוכים, קשירת קשר, מסיבת רווקות, חתונה, ליל כלולות ומשתה לחתונה. לכל אחד מהם הייתה משמעות מסוימת. שידוכים וקשירת קשר היו משא ומתן בין נציגי משפחות על סיום נישואין אפשרי בין ילדה לנער. הקנוניה איחדה את ההסכם שהתגבש. במסיבת הרווקות נפרדה הכלה מ"צוואה הילדותית "לפני שנכנסה לתקופה חדשה בחייה. החתונה הייתה רישום דתי וחוקי של נישואין, וליל הכלולות הראשון היה הידוקם בפועל. סעודת החתונה הייתה ביטוי של שמחה ואישור ציבורי של האיחוד המשפחתי החדש.
הדמויות המרכזיות של טקס החתונה
טקס החתונה התקיים בצורה של סוג של הופעה, בה השתתפו דמויות מוגדרות בקפידה, שהתנהגותן הייתה כפופה לכללים קבועים. למרות העובדה כי החתן והכלה היו דמויות מרכזיות, הם הוקצו לתפקיד פסיבי. בתחילת החתונה נאלצה הכלה להפגין בכל דרך אפשרית את חוסר נכונותה להתחתן, והחתן, להיפך, היה צריך להפגין כלפיה אהבה וכבוד.
התפקיד החשוב ביותר בטקס החתונה הוטל על החבר, שהיה מנהל החתונה מצד החתן. תפקידיו כללו שליטה בביצוע מסורות, אירוח אורחים בבדיחות ובמשפטים, הגנה על צעירים, קרוביהם ואורחים מפני רוחות רעות. אגב, מכשף הוזמן בהכרח לחתונה, מחשש שאם יתעלמו ממנו, הוא עלול לגרום נזק בלתי הפיך לצעירים.
טיול לכתר
טקס החתונה התבסס על שזירה מורכבת של אמונות נוצריות ואליליות. מהפגניות עלה הרעיון שילדה שמתחתנת מתה על חייה הילדותיים שעברו ואחרי ליל הכלולות הראשון נולדת מחדש באיכות חדשה. פעולות קסומות שנועדו להגן על הצעירים מהשפעות שליליות היו גם כן אליליות באופיין. מסורות הכנסייה האורתודוכסית החלו להשתרש באופן פעיל בטקס החתונה העממית מהמחצית השנייה של המאה ה -17. ברכת הורים וחתונה בכנסייה הפכו לחובה.
המסע לכתר לווה בשמירה על מספר מנהגים. לפנות בוקר יצאה רכבת החתונה לבית הכלה. מספר האספקה חייב להיות מוזר, אך לא פחות משלוש. נסענו בכביש העוקף כדי לבלבל את "כוחות הרשע". קרובי המשפחה של הכלה בנו כל מיני מכשולים בנתיב הרכבת, להתגברות עליהם היה על החתן לשלם כופר. ליד בית הכלה, השושבינות שלה העמידו התנגדות מעושה, ושוב ניתן היה להתגבר עליה רק בעזרת כופר טוב.
לפני הנסיעה לכתר הועלו החתן והכלה על פרווה. השדכן סרק את שערם במסרק טבול ביין או בדבש חזק. לאחר מכן התקלחו עליהם כשות או דגנים מעורבבים בכסף. כל הטקסים הללו הבטיחו שגשוג ושגשוג למשפחה העתידית. לאחר מכן הודלקו נרות חתונה. הם הביאו את הכלים שלהם ואת יין הלחם לכנסייה, שהכומר הציע לשתות לחתן ולכלה שלוש פעמים. לאחר הכוס השלישית, החתן ניפץ את כוסו על האדמה. לאחר מכן, נרות החתונה עוצבו יחד והונחו באמבט חיטה שהיה בראשם מיטת הזוג הטרי.
עם שובם, בדרכם של הצעירים, עמדו בשערים "שערים" או הודלקו מדורות שישמשו כקמע. על מנת שהבראוני יקח אותה לביתה, הכלה שחררה את העוף השחור שהביא עמה. החבר הטביל את דרכם של הצעירים בשוט, והשדכן טאטא את הדרך במטאטא. הוריהם בירכו אותם בלחם ובמלח, ואז החל סעודת חתונה שנקראה "שולחן הנסיך".
