לכל עם יש מסורות חתונה משלו. הרבה השתנה עם השפעת התרבות האירופית. אבל הדגסטנים לא זנחו את המסורות שלהם, והחתונה בקווקז נותרה חגיגה מפוארת עם מספר עצום של אורחים.
חתונה דאגסטן
בקווקז הם נערכו לחתונה מאז ילדותם. ברגע שילד נולד, ההורים מתחילים לאסוף נדוניה ולחסוך כסף. החתונה היא סעודה רועשת מאוד עם עד 1500 אורחים. אם הכפר בו חוגגים את החתונה אינו גדול במיוחד, כל התושבים מגיעים לחגיגה, גם אלה שלא הוזמנו.
הכנות לחתונה מתחילות באירוסין. החתן עם מפעלו ומתנותיו מגיע לכלה ומציע לה. לאחר מכן, הזוג הטרי פונה למשרד הרישום והולך למסגד על מנת לסיים נישואי שאריה. ואז החתן והכלה מבקרים באתרי הנצחה ומניחים פרחים.
נהוג לחגוג חתונה במספר ימים. בדרך כלל יש הבדל של שבוע ביניהם. ראשית, החגיגה מתקיימת בבית הכלה, שכן בעבר נאסר על הורי הכלה להשתתף בחתונת הבת. הכלה נפרדת מביתה ומשפחתה, החתן גואל אותה, והיא הולכת לבית חדש.
החתונה השנייה יכולה להימשך מספר ימים ומתקיימת ביום החתונה הרשמית. החתונה מתחילה בקידה בפני ההורים הצעירים כאות לכבוד ותודתם העמוקים. החגיגה יכולה להתקיים גם במסעדה וגם בבית או אפילו בחוץ. השולחן מוגש עם מנות קווקזיות מסורתיות: דולמה, חינקאלי, ברביקיו. כל האורחים רוקדים, מברכים את הצעירים, נותנים מתנות. אם אתה נותן מעטפה עם כסף, הם כותבים עליה מתי צריך לפתוח אותה. בדרך כלל נוכחים תזמורת וטוסטמסטר. החתונה מסתיימת בשעת לילה מאוחרת, ולאחריה כולם הולכים לבית החתן. הכנסת הכלה לבית חדש היא טקס שלם שזוכה לתשומת לב רבה. זהו אחד הרגעים הבהירים ביותר של החתונה, כי נהוג לפזר את הכלה באגוזים, ממתקים ומטבעות. בהתאם לאפשרויות הזוג הטרי, החתונה נמשכת מספר ימים.
תלבושות שזה עתה נישאו
לבגדי הכלה ניתן תשומת לב מיוחדת. השמלה צריכה להיות מאוד חגיגית, אלגנטית ועשירה. לעתים קרובות הכלה מעדיפה שיהיו שני בגדים: תחפושת לאומית ושמלת כלה לבנה. השמלה הלבנה מסמלת את בתוליה וטהרתה. לחתן יכולות להיות גם כמה תלבושות.
עובדות מעניינות
בעבר, כאשר כל המסורות נוהגו בקפדנות, לפני החתונה, נשלחו לכלה בבגדי החתן, והיא נאלצה לתפור לו חליפת חתונה עם חברותיה. החתן לבש מיד את החליפה הזו ולבש אותה עד סוף החתונה.
בימים ההם, כאשר החתן היה ממעמד אחר או שלמשפחתו פשוט לא היה כסף לחתונה מפוארת, ושני הזוג הטרי רצו להתחתן, הכלה נגנבה. עכשיו זה נהוג גם, אך לעיתים נדירות.
