טרור הוא אחד הביטויים הגרועים והמכוערים ביותר של חוסר סובלנות פוליטית ודתית. ברוסיה הוא גבה מאות חיים, כך שהמאבק נגדו לא נפסק לרגע. יום הסולידריות במאבק בטרור מאחד אנשים שמוכנים להתנגד לו בכל הכוח.
הניסיונות הראשונים להשיג מטרות פוליטיות באמצעות טרור צוינו ברוסיה עוד במאה ה -19; אחד המעשים המדממים ביותר באותה תקופה היה רצח הקיסר אלכסנדר השני על ידי צוואת העם ב- 1 במרץ 1881. בשנת 1911, ראש ממשלת האימפריה הרוסית, פיוטר סטוליפּין, הפך לקורבן נוסף של טרור. לאחר מהפכת 1917 הטרור ברוסיה נעלם במשך שנים רבות והופיע מחדש רק עם קריסת ברית המועצות. זה די מובן מאחר ושיא הזוהר של הטרור מתרחש תמיד בשנים של חוסר יציבות פוליטית וכלכלית.
קריסת ברית המועצות הביאה להחמרה חדה של הסתירות הבין-אתניות, מספר סכסוכים מקומיים פרצו בשטח ברית המועצות לשעבר. הם גם לא עקפו את רוסיה החדשה, שתי מלחמות צ'צ'ניות לא רק גבו עשרות אלפי נפשות, אלא גם הובילו לזינוק בטרור במדינה. התפוצצות של בנייני דירות במוסקבה, הטרגדיה במרכז התיאטרון בדוברובקה, תפיסת בית ספר בבסלן - פעולות טרור אלו ואחרות נודעו לכל העולם. האירועים בבסלן בימים הראשונים של ספטמבר 2004 הם שגרמו לאימוץ ביולי 2005 החלטה להקים את 3 בספטמבר ליום הסולידריות במאבק בטרור.
ביום זה זוכרים בכל רחבי הארץ את ההרוגים בפיגועים, כמו גם את כל אלה שמסרו את חייהם במאבק נגד הרוע הזה. זרים מונחים באתרי פיגועים, אזכרות נערכות בכנסיות. בערים רבות שנפגעו מטרור נערכים אירועים חברתיים ותרבותיים בליווי נאומים של אנשי ציבור, פוליטיקאים מפורסמים ונציגי אומנויות. ביום זה, טלוויזיה מציגה סרטים ותוכניות טלוויזיה המוקדשים למאבק בטרור, המזכירים את אי קבילותם של גילויים של חוסר סובלנות דתית ואתנית.
פריחת הטרור קשורה ישירות למצב החברתי-כלכלי במדינה, בכוחו. ככל שהמדינה חלשה יותר, המצב הכלכלי גרוע יותר, כך המחבלים מכריזים על עצמם בקול רם יותר. הסטטיסטיקה מראה כי מספר הפיגועים ברוסיה הולך ופוחת בהתמדה, אם כי הוא עדיין נותר גבוה באופן בלתי מתקבל על הדעת. הדרך העיקרית לחסל את הטרור היא למנוע אותו. לטרור, כמו לכל תופעה, יש את הסיבות, ואיתן עלינו להילחם מלכתחילה. אפשר למגר את הטרור רק על ידי מניעת התמיכה האידיאולוגית והכספית, ועל ידי נורמליזציה של המצב החברתי-כלכלי ברפובליקות צפון הקווקז.
