שוקולד, המוכר לאנושות כמעט שלושת אלפים שנה, ממשיך לכבוש את לב האנשים. אולי אין יותר מעדן "בינלאומי" שמאוד פופולרי בקרב ילדים ומבוגרים באזורים שונים בעולם.
התכונות המדהימות של פירות וזרעי קקאו התגלו לראשונה על ידי שבט אולמק, שהיו מייסדי התרבות העתיקה ביותר במרכז אמריקה. הם צלו פולי קקאו והוסיפו להם מים, ותיבלו את המשקה הקר בצ'ילי וציפורן. הוא האמין כי שבטי האינדיאנים הדרום אמריקאים השתמשו בפולי קקאו לספירה, וגם השתמשו בהם כמקבילה כספית.
שוקולד נכנס לאירופה בראשית המאה ה -16. במשך זמן רב הוא נותר מוצר יקר שרק אריסטוקרטים ואזרחים עשירים יכלו להרשות לעצמם. הספקית העיקרית של שוקולד באותם ימים הייתה ספרד, ששמרה על מטעי קקאו ענקיים במושבותיה הרבות. עד המאה ה -19 נצרך שוקולד אך ורק בצורה נוזלית.
בשנת 1819, פרנסואה לואי קאיט השוויצרי היה הראשון שהשיג חמאת קקאו, שיכולה להעניק לשוקולד צורה מוצקה. תגלית זו תרמה להפצת ייצור השוקולד ברחבי אירופה ובמדינות אחרות בעולם.
כיום שוקולד הוא אחד מהפינוקים המועדפים על מיליוני אנשים ברחבי העולם. מדענים הוכיחו כי סוגים מסוימים של שוקולד מסוגלים להבטיח את תפקודה התקין של מערכת הלב וכלי הדם. קקאו מפחית משמעותית את הסיכון לגידולים ממאירים, קדחת השחת, ומחזק גם את חסינות האדם. בנוסף, שוקולד מריר משפיע על ייצור האנדורפינים, הורמונים מיוחדים להרמת מצב רוח.
יום השוקולד העולמי נחגג מדי שנה ב -11 ביולי. הרעיון ליצור חג זה שייך לצרפתים. בצרפת התקיימו לראשונה חגיגות המוניות המוקדשות לשוקולד. בהדרגה, חג צעיר זה זכה לפופולריות רבה במדינות אירופאיות אחרות, כמו גרמניה, איטליה ושוויץ.
לצד יום השוקולד העולמי, חוגגים חגים אחרים המוקדשים למעדן זה. לדוגמא, בארצות הברית מציינים בכל שנה עד 2 ימי שוקולד ארציים - 7 ביולי ו -28 באוקטובר.
