כמעט כל אדם המתקרב לאבן דרך החיים של ארבעים השנים בהכרח מתחיל ללמוד בהפתעה מחברים כי לא ניתן לחגוג את יום השנה הזה, מכיוון שמדובר בבשר רע. עם זאת, הדבר המעניין ביותר הוא שאיש אינו יכול באמת להסביר את מהותו של סימן זה.
האינטרנט גדוש בסיפורים על האופן שבו אנשים ויתרו על השלט הזה וחגגו בעליזות 40 שנה - וכתוצאה מכך הביאו המון חוסר מזל. בניגוד לסיפורים קודרים שכאלה, ישנם סיפורים רבים על סבים וסבתות, שלא מנעו מהסעודה לכבוד יום הולדתם הארבעים לחיות באושר עד גיל תשעים. וזה שום דבר לא מפתיע, כמה אנשים - כל כך הרבה דעות. אז למי כדאי להקשיב ולמה שלא תחגוג 40 שנה?
האיסור לחגוג את יום השנה הארבעים הוא אחד המסתוריים והמופרכים. אמונה טפלה זו נובעת ככל הנראה מהעובדה שמספר הארבעים נחשב לקדוש בתרבויות רבות. היה חשוב במיוחד בקרב היהודים הקדומים. מספיק לפתוח את אותו תנ ך - המספר הזה נמצא שם כל הזמן. משה הוביל את היהודים דרך המדבר החם במשך ארבעים שנה, ישוע בילה שם ארבעים יום לאחר הטבילה, והמבול הגדול נמשך באותו מספר ימים.
גם הסלאבים הקדמונים התייחסו בכבוד למספר הזה - יש דעה שמערכת המספרים שלהם מבוססת עליו. טקסים רבים הקשורים למוות ולידה קשורים למספר זה. לדוגמא, לא ניתן היה להראות ילד לזרים במשך ארבעים יום לאחר לידתו, וביום הארבעים לאחר מותו של האדם, האמינו כי נשמתו נפרדה לבסוף מהעולם הארצי. אולי הקשר עם ארבעים ימי המוות הוא הסיבה העיקרית לכך שלא צריך לחגוג 40 שנה. עם זאת, על פי הגיון זה, אין לחגוג את הילד אפילו תשע שנים, אולם אין שום סימן רע לציון זה.
אזוטריסטים מצטטים נומרולוגיה כטיעונים. ואכן, בקסם המזרחי, ארבעים הם מספר המוות. נכון, לא ארבעים, אלא ארבעה, לעומת זאת, על פי חוקי הנומרולוגיה, זה כמעט אותו דבר: 4 + 0 = 4.
הכנסייה האורתודוכסית רואה בסימן זה שטויות מוחלטות, אולם כמו כל אמונה טפלה. הכהנים מצהירים פה אחד כי אמונה בסימנים כלשהם היא חטא, רשע ופיתוי. מכאן אנו יכולים להסיק: האם לחגוג 40 שנה או לא זה רק עניינך. זכור כי אמונות טפלות פועלות רק עם מי שמאמין בהן ברצינות.
