הרמדאן הוא חג מוסלמי שמתחיל בירח החדש של החודש התשיעי בלוח השנה האסלאמי ונמשך 28 יום. במצרים, במהלך הרמדאן, המון משתנה עד לשעות הפתיחה של מפעלים, אך בערי נופש בהן נחים תיירים זה לא מורגש מדי.
עם בוא הרמדאן, ישנם תיירים שמתחילים לחשוב שרק זרים מסתובבים ברחובות כל היום, בעוד המצרים נעלמים איפשהו. אך עם תחילת הערב תושבי המדינה מתחילים לפתע לחגוג, להפעיל מוזיקה רועשת וליהנות. העובדה היא כי עם עלות השחר המצרים הולכים לתפילה ומבלים מספר שעות במסגדים, שלאחריהם הם הולכים הביתה וישנים עד הצהריים או אפילו עד הערב. נכון לעכשיו, רק כמה מפעלים פתוחים, כולל חנויות ומסעדות לתיירים.
בערב, ערי מצרים מתעוררות בהדרגה. יותר ויותר אנשים מופיעים ברחובות, מפעלים משעשעים נפתחים ומתחיל סחר משגשג. יש חנויות שנותנות אוכל לעניים, ובעלי מסעדות ובתי קפה מציעים ללקוחות שלהם הנחות גדולות. המצרים מהללים את אללה, הם משדרים תוכניות דתיות ברדיו ובטלוויזיה, ואנשים אדוקים קוראים את הקוראן במסגדים, בבתים וברחובות. מוסלמים צמים ומקפידים על לוח הזמנים של התפילה ותכנית הארוחות המיוחדת.
במהלך חגיגת הרמדאן, כל המוסלמים מונחים להתנהג בצורה מיוחדת. עליהם להיות אדוקים, לא לאפשר שקרים ויתרה מכך, להשמיץ, לסלוח לאנשים על טעויותיהם, להיות אדיבים לאחרים, גם אם הם לא מאמינים. בימי חגיגת הרמדאן, המצרים משתחווים לפני גדולתו של אללה ולומדים סובלנות ויכולת לעשות טוב, ולא רוצים לקבל שום דבר בתמורה. משפחות יוצאות לפיקניקים, שכנים חוגגים יחד, ואפילו זרים עשויים להיות מוזמנים על ידי המצרים להשתתף בפעילויות. בערים רבות מתקיימים סמינרים והרצאות שבמהלכם אנשים יכולים ללמוד יותר על האיסלאם.
לאחר סיום הרמדאן, המצרים עורכים חגיגה מפוארת שנמשכת 4 ימים. בשלב זה, רוב המוסדות ואפילו משרדי הממשלה סגורים, כולם נחים ונהנים. אנשים נותנים זה לזה מתנות, לובשים את מיטב התלבושות שלהם, מארגנים זיקוקים, שרים ורוקדים.
