יום הניצחון המצרים חוגגים את 23 בספטמבר, וחוגגים את שחרור סיני מכוחות בריטים, צרפתים וישראלים. הסכסוך, בו ניצחה מצרים בסופו של דבר, נגרם על ידי המחלוקת על תעלת סואץ.
ב- 26 ביולי 1956 הודיעה ממשלת מצרים על הלאמת תעלת סואץ בכוונתה להשתמש בהכנסות מפעולתה להקמת סכר אסואן. החלטה זו השפיעה על האינטרסים של מדינות המערב שהשתמשו בערוץ להובלת נפט. כבר ב- 29 באוקטובר תקפו הישראלים את עמדות הצבא המצרי בחצי האי סיני, ב- 31 באוקטובר החלה הפצצת מצרים על ידי מטוסי אנגליה וצרפת. בעקבות זאת נחיתה נחיתה אנגלו-צרפתית ב -5 בנובמבר, שהשתלטה על פורט סעיד ועל מרבית תעלת סואץ. הישראלים כבשו את שארם א-שייח ', בשליטתם היו כמעט כל חצי האי סיני ורצועת עזה.
פעולות בריטניה, צרפת וישראל גינו בחריפות על ידי ברית המועצות. ניקיטה חרושצ'וב איים על התוקפים בפעולות המכריעות ביותר, כולל תקיפות טילים. אפילו ארצות הברית מתחה ביקורת על פעולותיה של ישראל. באסיפה הכללית של האו ם התקבלה החלטה להפסיק את פעולות האיבה ולהכניס כוחות שמירת שלום לאזור הסכסוך. כתוצאה מכך נאלצו צרפת ואנגליה לסגת מכוחותיהם, ובשנה שלאחר מכן השטחים הכבושים שוחררו על ידי ישראל. מאז אותה תקופה מצרים מציינים את יום הניצחון על ישראל ב- 23 בספטמבר.
החגיגה מתקיימת בצורה מאורגנת, המרכזים העיקריים לחגיגות הם קהיר, פורט סעיד, אלכסנדריה וערים מרכזיות אחרות במדינה. אזרחים רבים בלבוש חגיגי יוצאים לרחובות, נערכים אירועי הנצחה, מארגנים תהלוכות ותהלוכות חגיגיות. נשיא המדינה פונה לאזרחים בברכות המסורתיות לרגל יום השנה הבא לניצחון.
כמו כל חג המוקדש לעימות עם ישראל, יום הניצחון נחגג ברעש מאוד. יש לציין כי במציאות מצרים עצמה לא זכתה בשום ניצחון במלחמת 1956, כוחות המתערבים נסוגו תחת האיום של הפעלת כוח צבאי על ידי ברית המועצות. הפסדי צבא מצרים במלחמה זו היו גבוהים פי 10 מהפסדי הישראלים. אף על פי כן, המצרים רואים עצמם מנצחים, מכיוון שכוחות הכובשים הוצאו משטח ארצם. זה לא החג היחיד שנחגג בקשר למשבר סואץ - ב -23 בדצמבר מצרים מציינים את יום השחרור של פורט סעיד מהכוחות האנגלו-צרפתיים.