מורים בהודו נחשבו מאז ומתמיד לאחד מחברי החברה הנחשבים ביותר. עדיין מתייחסים אליהם בכבוד רב מכיוון שהם לא רק מעניקים לילדים ידע חדש אלא גם מעצבים את השקפתם העתידית על החיים. כדי לחוות כבוד לאנשי המקצוע הזה, הודו חוגגת את יום המורה מדי שנה.
מדי שנה ב -5 בספטמבר, תושבי הודו מברכים את המורים על החופשה המקצועית שלהם. ביום זה, מורים שומעים דברי תודה מצד תלמידיהם והוריהם על הידע והמיומנויות שהם חולקים במהלך עבודתם, על עבודה קשה ואחריות רבה, שהם חלק בלתי נפרד מהמקצוע שלהם.
ביום המורה תלמידי תלמידים ותלמידים הודים לובשים בגדים חגיגיים וממהרים לברך את מוריהם בחג חשוב זה. הם נותנים להם פרחים ומתנות ביתיות, מארגנים קונצרטים ומעלים הופעות מעניינות. תחרויות ותחרויות שונות בנושאים שונים נערכות בקרב מורים ותלמידים. מאורגנים טורנירי ספורט, ערבים חגיגיים ופעילויות מהנות אחרות.
כדי לחזק את היחסים בין תלמידים ומורים, לרוב מתקיים יום שלטון עצמי ביום המורה. כמו ברוסיה, סטודנטים הודים מחליפים מקומות עם מוריהם ומעבירים שיעורים פתוחים. כדי לרצות את המורה, רוב התלמידים מתכוננים בזהירות למשימה כה מאתגרת.
ראוי לציין שיום המורה בהודו עולה בקנה אחד עם יום הולדתו של אחד המורים ואישי הציבור הטובים במדינה - סרוופאלי רדהקרישנן. במשך שנים רבות לימד באוניברסיטאות מובילות בהודו, ומשנת 1962 עד 1967 הוביל את המדינה כנשיא ועשה רבות למען התפתחותה.
במהלך חייו ביצע רדהקרישננה רפורמות שסייעו לתושבים רבים לקבל חינוך איכותי ורב-תכליתי. ובמקביל, הוא מחה נגד הגישה האירופוצנטרית למדע, והגן על זכותה של מדינת מולדתו להיסטוריה ולפילוסופיה שלה. אין זה מפתיע שתושבי הודו עדיין זוכרים אותו בכבוד. לכבודו ושל כל מורי הארץ, חג זה נקבע.
