חגיגת הנחת הבתולה מרי מתחילה במלטה ב -15 באוגוסט ונמשכת מספר ימים. זהו אחד החגים הדתיים הגדולים ביותר; תושבי מלטה חוגגים אותו באופן מסורתי בקנה מידה גדול במיוחד.
תיירים שמוצאים את עצמם ביום זה במלטה הופכים לעדים לאווירת החג הכללית השוררת באי. המלטזים רגילים לחגוג כל חגיגה בצורה עליזה ורועשת בצורה יוצאת דופן, אך יום ההנחה של מריה הקדושה הוא יוצא מן הכלל, אפילו בשורה זו, אלא שחג המולד יכול להתווכח איתו. החל מהבוקר המוקדם ב -15 באוגוסט, הפסטיבל נמשך באופן פעיל שלושה ימים, אך באופן כללי הוא נמשך כמעט עד סוף החודש. מישהו אפילו יכול להיות מופתע מהשמחה בה מלטים חוגגים את מותה של מריה הבתולה, אך התמיהה תעבור אם ניקח בחשבון את ההיבט השני של החגיגה - אחרי הכל, יום הנחת הבתולה הוא גם יום ההעלאה שלה לגן עדן. המלטזים שמחים בכנות בשבילה, ולא שוכחים לבקש מהפטרונית השמימית שלה את כל הטוב עבורם ועבור יקיריהם.
יום הנחת הבתולה מרי הוא יום חופש במלטה. משעות הבוקר המוקדמות מופיעים תושבי עיר רבים בלבוש חגיגי ברחובות, מתחילות תהלוכות חגיגיות, מתקיימים שירותים בכנסיות ובקתדרלות. ביום זה כל מאמין במלטזית צריך להשתתף במיסה, אתה יכול לדלג עליה רק מסיבה טובה באמת. תהלוכה עם פסל הבתולה עוברת בעיר, עדיין יש להרוויח את הזכות לשאת אותה. הפסל כבד למדי, קשה לנשיאה, אך מכובד מאוד. התהלוכה מלווה במוזיקה בביצוע להקת נשיפה. זיקוקים נדלקים בשמיים מדי פעם - הדבר המעניין הוא שהם מפוטרים לאורך כל היום, ולא רק בלילה. ברחובות מתקיימים קרנבלים רבים, סוחרים המתחרים זה בזה מציעים מאכלים קטנים שונים, החל מנקניקיות וכלה בממתקים.
חגיגת יום הנחת הבתולה במלטה נבדלת על ידי מהומת צבעים, צבעים עסיסיים עזים נמצאים בכל מקום - בתלבושות של תושבי העיר, דגלים ותלויים תלויים, גלימות של פסלי קדושים. אווירת השמחה הכנה השוררת בערים עשויה להתברר כמשונה באופן יוצא דופן עבור העמים הצפוניים המאופקים יותר, שביניהם לא נהוג לבטא את רגשותיהם ורגשותיהם באופן כה גלוי. משך החגיגה, שנמשך כמעט עד ספטמבר, הוא גם לא שגרתי. מעניין שהחג הבא מוקדש גם לבתולה מרי - ב -8 בספטמבר חוגגים המלטזים את יום המדונה לכבוד מספר ניצחונות, שלדברי תושבי מלטה נעזרו בפטרונם.
