יום העצמאות לפרואנים הוא החג הלאומי החשוב ביותר, הנחגג במשך יומיים - 28-29 ביולי. לאנשי פרו יש סיבות להיות מאושרים. עד 1821 הייתה מדינה זו מושבה של ספרד.
28 ביולי הוכרז על ידי הוראה כ"יום העצמאות "של הרפובליקה, בצו של הגנרל חוסה דה סן מרטין, ולמחרת הפך ליום הצבא והמשטרה הלאומית במדינה דרום אמריקאית זו. למעשה, פרו הפכה עצמאית כמעט בשנת 1824, כאשר המשחרר המפורסם של דרום אמריקה משלטון המטרופולינים האירופיים סיימון דה בוליבר הסיע לבסוף את הספרדים מארץ פרו. נכון, לגופו, הוא הפריד חלק מהשטח מהמדינה הפרואנית, וכינה את המדינה החדשה בוליביה.
28 ו -29 ביולי הם ימי חופש עבור הפרואנים. חגיגת יום העצמאות מתחילה בבוקרו של היום הראשון, כאשר דגל המדינה מונף בחגיגיות לידי היריות. יתר על כן, נשיא המדינה, שהוא כיום אולנטה הומלה, פונה לאזרחיו בנאום בו הוא מברך את כולם על אירוע כה משמעותי ומספר לתושבים מה טוב שקרה בשנה האחרונה. ברוסיה ניתן לראות פנייה דומה בחצות ב- 31 בדצמבר.
כל היום ב -28 מתקיימים מצעדים צבאיים ואזרחיים ברחבי הארץ. בנוסף ליחידות צבא, ארגונים ציבוריים, תלמידי בית ספר וסטודנטים לוקחים חלק במצעדים. פרואנים יוצאים לרחובות ולא מעכבים את שמחתם, ומישהו פשוט נהנה מסוף השבוע. ב -28 וב -29 ביולי נפתחות תערוכות וירידים, שבהם לא רק תוכלו לקנות מזכרות וסחורות בהנחות גדולות, אלא גם לצפות בהופעות של פנטומימה, מוזיקאים, רקדנים ואפילו לטעום מנות ממדינות שונות בפסטיבלי אוכל.
השבעתו של הנשיא בפרו מתרחשת גם ב 28 ביולי, וזה לא מקרה. בשנת 2011 הפך אולנטה הומלה לנשיא והחליף את בחירת העם לשעבר אלן גרסיה פרס. מוסד ההצבעה הסודית והבחירות החופשיות הוא כיבוש של 15 השנים האחרונות. לפני כן, המדינה זועזעה מהפיכות מדינה, וכתוצאה מכך עלו לשלטון נשיאים שהוכרזו בעצמם. לכן, 28 ביולי מהווה כיום סמל לא רק לשחרור מדיכוי זר, אלא גם לעצמאות אישיותו של האזרח.
