יום תנועת העצמאות נחגג בתוניסיה מדי שנה ב -3 בספטמבר. זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ביום זה, אורגנה תנועה לעצמאות ברפובליקה. פעילותו הובילה בסופו של דבר לעצמאותה המוחלטת של המדינה מצרפת.
למרות הדיכוי שארגנו הרשויות הקולוניאליות נגד המשתתפים בתנועת העצמאות הלאומית, התפתחה באופן פעיל התנגדות צבאית למושבות. גזרות מאורגנות של חקלאים הרסו את אחוזות האדניות הצרפתיות, הרגו קצינים צרפתים, פוצצו גשרים. בשנים 1952 ו- 1953 נאלצו הקולוניאליסטים לקצור את יבוליהם בהגנת טנקים.
צרפת שלחה יותר מ -70,000 חיילים למדינה, אך תנועת השחרור גדלה בהתמדה. רגשות המחאה גדלו יותר ויותר בחברה, הפרולטריון התוניסאי המאורגן נכנס למאבק קשה. בקיץ 1955 נאלצה צרפת לעשות ויתורים, היא הסכימה להעניק לתוניסיה עצמאות, אך בתנאי שלמדינה אין זכות לקבוע את מדיניות החוץ של המדינה.
אבל המשחררים התוניסאים אכן השיגו את מבוקשם. ב- 20 במרץ 1956 נחתם הסכם חדש אשר העניק לתוניסיה עצמאות מלאה. מאותו רגע המדינה חוגגת את יום העצמאות.
חביב בורגיבה נבחר לראש ממשלת תוניסיה באפריל 1956, וכעבור שנה הוא הפך לנשיא שלה. בורגיבה היה המנהיג המוכר של מפלגת דוסטור, שהייתה שונה ממפלגות בורגניות אחרות בקשרים חזקים יותר עם ההמונים הרחבים. בנכס שלו ניתן להזין ויתרונות שאין עליהם עוררין בתנועת השחרור של המדינה.
ביום תנועת העצמאות בתוניסיה מתקיימים אירועי זיכרון וחגיגה בכל מקום. אזרחי המדינה זוכרים את משחררי הרפובליקה, את מאבקם הקשה למען עצמאות המדינה. ברחוב הראשי בבירה, על שמו של הנשיא הראשון, חביב בורגיבה, מתקיימים תהלוכות צבאיות, עצרות והפגנות, וקונצרטים חגיגיים עבור תושבי העיר. אנשים מברכים זה את זה על השגת חופש ועצמאות מדינתם. לאחר שקיעת השמש, השמיים מעל תוניסיה מוארים בזיקוקים וזיקוקים צבעוניים.
