על רקע ההיקף חסר התקדים של ענף החופשות, תופעה המכונה "חוסר חשק" הולכת וגדלה בצורה קטסטרופלית. חוסר שמחה. וזה מדד חי לצרות נפשיות פנימיות. למה זה קורה? אנו משוכנעים שחופשה היא דבר בר השגה. הוזמן - קנה - תבינו! אתה בהחלט יכול לקבל בידור, לברוח מההמולה ומהחיים. אבל שמחה איננה. זהו מצב נפשי קליל, מדהים ואין חנות בה תוכלו לקנות אותו.
אדם מבוגר עשיר אחד דיבר על השנה החדשה המשמעותית ביותר בחייו. "זה היה בצבא, לא כסף, לא אוכל. ידידי ואני כמעט ולא מצאנו פחית תבשיל. היא הפכה למנה, חטיף ושתייה. אבל מעולם לא היו לי כל כך הרבה שמחה ושיחות כנות, תחושה של חופש ואושר, כמו באותו לילה. " חג הוא על הצגת אנשים זה עם זה, ולא על ההערצה העצמית של כולם בקבוצת אנשים. אנשים חולקים את שמחתם, את שפע נפשם, את אושרם או אירועם. זה מועבר לאורחים המוזמנים וממלא אותם. אם אין מה לשתף, ככלל, האורחים עוזבים ללא כלום, אפילו יותר גרוע הרוס.
ללא ימי חול - ללא חג. אם אתם אוכלים עוגה כל יום, מתלבשים בצורה חכמה, הרשו לעצמכם כל מה שתרצו, אז במה החופש יהיה שונה מיום רגיל? חג הוא סוג של אבן דרך, תכונה המסכמת את קטע החיים הבא. יש להרוויח את החג, להגיע אליו, בלי עמל וריסון עצמי - אי אפשר לעשות זאת. עבור חלקם, הצהרות אלה עשויות שלא להראות מושכות. אבל אז איך עוד תוכלו לחוות את זה? הדבר הגרוע ביותר כיום הוא לילדים שיש להם הכל ובשפע. פשוט אין להם מה לשאוף אליו. אז הורים באים עם משהו אחר לעשות כדי להפתיע את התינוק.
הנשמה של כל אחד מאיתנו נקראת לשמחה, אך משום מה אנו בוחרים יותר ויותר בפונדקאותיה ושואפים לחופשה, שלאחריה אנו מתעשתים זמן רב ומתאוששים פיזית. אולי אז לא צריך לקרוא לזה חג? לקראת החגיגה אנחנו בדרך כלל מחכים למתנות. פעם היה פתגם: "אם אתה אוהב מתנות - אהבה ומתנות" זה יהיה נהדר אם האורחים שלנו לא יעזבו אותנו בידיים ריקות. ואז חתיכת החג ונשמתנו תגיע לבית החברים שלנו. כשאתה נותן מתנות לאחרים אתה חווה תחושת שמחה יוצאת דופן, היא גדולה מזו שמתעוררת כאשר הם מעניקים לנו אותן. ואת זה אפשר ללמוד! ראשית נצטרך להכריח את עצמנו לתת, ואז אנו בעצמנו נרצה לחוות את התחושה הזו שוב ושוב.
מאמינים שאנשים שלא יודעים לנוח ולהתנתק מהעבודה, לא יודעים להיכנע לחלוטין לעבודה ולהשיג בה תוצאות טובות. הייתה תקופה ארוכה במשפחה שלנו, כשהיו כל כך הרבה אירועים ומעשים שהספקנו לציין רק את עובדתם. רק אז הבנתי עד כמה שדדנו את עצמנו בשמחה, בהבנת מה שקורה, בעצירות להזדמנות לחדש את עצמנו. עדיף לחגוג את החג במעגל האנשים הקרובים והיקרים ברוחם. במיוחד אם יש בתוכנו ריקנות או אי סדר. אנשים אלה יוכלו לחמם אותנו באהבתם ולהשאיר בנו כוח. איפה אתה יכול למצוא סיבה לשמוח? בשמיים הכחולים מעל ראשך, שאתה עדיין בחיים, אתה לא חולה, יש לך ידיים ורגליים, אנשים שאכפת להם ממך ואלה שצריכים אותך … יש למעשה כל כך הרבה סיבות שאתה מרגיש בושה שאנחנו מפסיקים לראות ולהעריך אותם.
אני מאחל לכולנו כל כך הרבה שמחה שזה יספיק לא רק לנו, אלא לכל האנשים סביבנו!
שנה טובה 2017!
