פסטיבל מסלניצה בשנת 2014 יתקיים בין התאריכים 24 בפברואר ל -2 במרץ. לכן, העניין בפנקייק בימים אלה יהיה מוצדק. לכל שבעת ימי הרעב יש משמעות משלהם, נושאים סמל מסוים.
יום שני - "מפגש" - הם אופים את הפנקייק הראשון ומטפלים בעניים. כך זוכרים את המתים.
יום שלישי - "כלה" - צעירים רוכבים במורד הגבעות. פנקייק מוזנים זה לזה.
יום רביעי - "יום החמות" - החתן שהוזמן לחמות מפנק את עצמו שוב בלביבות.
ביום חמישי - "הילולה" - תחרויות רחוב, נערכות קרבות אגרופים. יום זה לא יהיה שלם ללא לביבות.
ביום החמישי בשבוע, חמותה מבקרת בבית חתנה, "חמות הכינוס".
בשבת נשים מזמינות את אחיות בעלה לביתן ומגישות להן מתנות. היום נקרא "כינוסי גיסה".
היום האחרון של חול המועד הוא "יום הנסלח". ביום זה, אנשים מבקשים בכנות אחד את השני סליחה. מדורות נשרפות, נזרקים שם דברים ישנים, דחליל ושאריות לביבות.
לפיכך, האנשים נפרדים מהחורף, רואים את זה, קוראים לאביב.
לביבות בימינו הן האוכל העיקרי על השולחן, סמל לשמש, הן לא מוחלפות במאפים אחרים. הם מוכנים במגוון דרכים, עממי פתוח, עם קפיר, עם שמרים. עם דלעת, תפוחים ומילויים אחרים. מטבע הדברים, לביבות אינן מוגשות ללא שמן.
