יום השנה השלושים לחיי המשפחה נקרא חתונה פנינה. הוא האמין כי עם השנים היחסים בין בעל לאישה הפכו חזקים ויפים כמו פנינים טבעיות המופיעות מגרגר חול זעיר המצטבר שכבה אחר שכבה עם הזמן והופך חזק מאוד כתוצאה מכך. באותו אופן, המשפחה "צומחת" בשכבות בשלושים השנים שחלפו מאז מועד החתונה, והופכת לבלתי ניתנת להריסה לפני כל סערות החיים.
לפי מסורת מבוססת, ביום זה בני הזוג מעניקים זה לזה מתנות הקשורות לנושא החגיגה. הבעל מגיש למחציתו השנייה שרשרת המורכבת משלושים פנינים, שכל אחת מהן מציינת שנת נישואין אחת. אורחי החג מנסים גם להציג מתנות עם פנינים, לרוב תכשיטים שונים (צמידים, חרוזים, טבעות, עגילים וסיכות עניבה), כמו גם פריטי פנים עם שיבוץ פנינים (קופסאות, פמוטים, פסלונים). אמנם מותר למדי להפשט את נושא החגיגה ולתת רק דברים הכרחיים ושימושיים, במיוחד כאלה שישמחו את בני הזוג עוד שנים רבות. זה יכול להיות מכשירי חשמל ביתיים, פריטי פנים שונים (כולל עתיקות), כמו גם צילומי אמנות או דיוקנאות של בני הזוג וכל משפחתם.
ישנן מסורות מעניינות רבות הקשורות לחגיגת חתונת פנינים. אחת מהן היא שביום המשמעותי הזה בני הזוג לוקחים פנינה לבנה אחת וזורקים אותם לים (נהר, בריכה, אגם, כלומר כל גוף מים). יחד עם זאת, הם מאחלים לעצמם שנישואיהם יימשכו כל עוד הפנינים הללו מונחות בתחתיתן, ושלעולם לא יכנעו להן בעוצמה ובעוצמה.
יש עוד מסורת מעניינת - לשתות שמפניה "פנינה". לשם כך הבעל והאישה טובלים פנינה לכוסות מלאות בשמפניה ושותים לתחתית (אין צורך לבלוע את הפנינה!). המסורת אומרת כי יש לשבור את המשקפיים עוד יותר, אך זה בכלל לא הכרחי. אבל מה שיש לעשות בלי להיכשל הוא להתנשק זה עם זה פעם אחת בחתונה, כדי שהאורחים יספיקו לא רק לצעוק "מריר!", אלא גם לספור עד 30 (או יותר)! לאחר הניצחון, ניתן להשליך פנינים לבריכה, או לשמור אותן כסמל לאהבתך על ידי הכנסתן לתכשיטי הנצחה.
יום נישואי השלושים נחגג לרוב עם בני משפחה וחברים. בני זוג רבים בשלב זה רוכשים לא רק ילדים, אלא גם נכדים, ולכן החגיגה מועברת לעתים קרובות לבית קפה או למסעדה, מכיוון שפשוט אין אפשרות לארח את כל המוזמנים בבית. ואם הנשמה מבקשת חופשה משפחתית שקטה, אז די מקובל לחגוג את התאריך הזה עם ילדים ונכדים, או אפילו לבד אחד עם השני.
