ראש השנה הוא חג מיוחד במסורת הרוסית. אפילו פיטר הראשון הורה לחגוג את השנה החדשה ב -1 בינואר, בכיף ושתייה. מאז אנשים מכבדים בקודש את הברית של הקיסר הרוסי הראשון ונהנים לשתות, לנשנש ולשמוח.
אבל תקופת הזוהר האמיתית של חגיגות השנה החדשה נפלה בימי הסובייטים. לפני מהפכת אוקטובר, חג החורף העיקרי היה מולד ישו. הבולשביקים, ששנאו את הדת, אסרו על חגיגת חג המולד, עיטרו את עץ חג המולד וכל מה שקשור לחג. לאחר מותו של לנין, היחס למסורות קדם-מהפכניות נעשה מעט רך יותר, והותר לו לקשט את עץ חג המולד, אך לא לחג המולד, אלא לראש השנה.
עד קריסת ברית המועצות כבר התפתחו מסורות מיוחדות לשנה החדשה, שכללו בנוסף לקישוט עץ חג המולד וארוחת ערב חגיגית, מסורות רבות כמו צפייה בסרט "אירוניה של הגורל או תהנו מאמבטיה", מברך את ראש המדינה, המשפחה מבשלת סלט אוליבייה בתצורה כזו או אחרת, הרינג מתחת למעיל פרווה וכריכים עם קוויאר, הכותנה הכרחית "שמפניה סובייטית" לפעמונים. בנוסף, המסורת הרוסית של חגיגת השנה החדשה היא בלתי נתפסת ללא השקת זיקוקים, זיקוקים, זיקוקים, שיחות טלפון בברכות לקרובי משפחה וחברים, ולכן לרוב "נפלו" רשתות טלפון ישנות בעיירות קטנות.
אם יש ילדים בבית, לעתים קרובות קוראים להם אמנים, מחופשים לסנטה קלאוס וסנגורוצ'קה, אשר זה נחשב כצורה טובה להתייחס אליהם כראוי, ולא לשים לב למחאות האומללים. במהלך ביקורם של סנטה קלאוס ונכדותיו, ילדים קוראים חרוז או שרים שיר, שלאחריו מוגשת להם מתנה שנרכשה בעבר על ידי הוריהם, אותה האשף המזוקן מוציא מתיקו.
המסורות הרוסיות של חגיגת השנה החדשה השתרשו בקרב כל העמים היושבים ברוסיה, ללא קשר ללאום ולדת. לפיכך, יהודים רבים מרוסיה שעלו לישראל עדיין חוגגים את חופשת החורף האהובה עליהם, ופותחים בקבוק שמפניה לפעמונים. מהגרים מרוסיה מכל רחבי העולם מתחפשים לסבא פרוסט, שרים "עץ חג מולד נולד ביער", ובבוקר שאחרי החג הם צופים ב"חורף בפרוסטוקוואשינו "עם ילדיהם.
