חתונה היא אירוע חגיגי ומרגש. זוגות צעירים ויפים נוהגים במכוניות מחופשות, שותים שמפניה ומחייכים לעוברים ושבים. אבל מה זה שווה! על מנת שהכל יתברר בצורה יפה וחלקה, העד והעד יצטרכו להתאמץ ולמלא את חובותיהם.
חובותיו של עד חתונה
העד לוקח את תפקידו הרבה לפני החתונה. היא עוזרת בבחירת שמלת כלה ואביזרים, מארגנת מסיבת רווקות, מפיגה את כל הספקות של הכלה ומעניקה לה תמיכה פסיכולוגית.
העד ביום החתונה הוא מהראשונים שהופיעו בבית הכלה. עוזר בהלבשה, שיער ואיפור.
העד והשושבינות ממלאים את האחריות העיקרית שלהם - עליהם לנסח את תרחיש הכופר מראש. הם הראשונים לפגוש את החתן עם חברים ולבצע את הכופר.
על פי המסורת, במהלך החתונה והטקס החתונה, העד צריך ללכת ממש מול הכלה (אלא אם כן יש ילדה קטנה עם פרחים ונער עם טבעות נישואין במתחם).
במשתה, העד צריך לשבת ליד הכלה, להיות כל הזמן ליד הצעירים, לעזור למנהל הטוסטים בארגון תחרויות, משחקים, ריקודים. חובותיו של עד אינן מוגבלות לכך. שושבינה צריכה להיות כיפית, שנונה ובו זמנית מעט לירית.
וכמובן שנאסר עליה ביום זה לסרב לחיזורו המתמשך של העד, אחרת נישואי הצעירים עלולים "להיסדק".
חובותיו של עד חתונה
העד מתחיל בתפקידיו מרגע הכנת מסיבת הרווקים: ארגון השולחן, תרחיש חג הפרידה מרווקות.
ביום החתונה, בשעה שנקבעה, במכונית מקושטת על ידיו, החבר מגיע לבית החתן כדי ללוות אותו לבית הכלה. בכופר, על העד, בנוסף ליכולת להתמקח, להראות את נדיבותו לכסף, שמפניה, יין וממתקים.
צעד נמרץ יהיה לתת זר לעד על מנת להשיג את מיקומה.
חובתו של עד במשתה היא להיות עם הצעירים. העד לא אמור לאבד את הערנות, מישהו יכול לנצל את ההזדמנות ולגנוב את הכלה. המשימה שלו היא להגן ולהציל את הגיבורה הראשית של החגיגה.
וכמובן, חובה נוספת של עד חתונה היא נשיקה הפגנתית של השושבינה בזמן שהאורחים צועקים בקול רם "חמוץ!".