למרות שמסלניצה נחגגת שבעה שבועות לפני חג הפסחא, נשתמרו בה אלמנטים רבים של תרבות אלילית. אנשים שמחים לקחת חלק באירועים הקשורים לחג זה, בציפייה לסוף החורף הקשה ולהגעתם הקרובה של ימים חמים, התעוררות והתחדשות הטבע. זה תירוץ טוב מאוד להיפטר מהשעמום והשגרה של חיי היומיום וליהנות.
הוראות
שלב 1
כשאתם חוגגים את שרווטיד, קחו בחשבון את המסורות הישנות. זה לא רק מעניין, אלא יכול להיות מאוד מאלף עבור הדור הנוכחי, מכיוון שהוא מחזק את היחסים המשפחתיים, משרה כבוד לאנשים מבוגרים, מלמד אותנו לסלוח לאחרים על עוולות ותשובה על טעויות שעשו. ניתן לחגוג כל יום בשבוע שרווייטייד בדרכו שלו.
שלב 2
ביום שני, בימים ההם, הם לבשו בובה ממולאת ובנו מגלשות שלג לרכיבות עתידיות. בבוקר הלכה כלתה אל הוריה לעזור להם בעבודות הבית, כך שבערב השדכנים יוכלו לבקר ולסכים כיצד כולם יחגגו השבוע ביחד. ביום שני החלו לביבות לביבות.
שלב 3
ביום שלישי הצעירים כבר שיחקו בכוח ובעיקר: הם "נלחמו" על מבצרי שלג וקרח, ירדו במורד הגבעות, רכבו על נדנדה. ובמקביל, צעירים דאגו לעצמם לזוג.
שלב 4
יום רביעי נחשב ליום "טעים", כי אז הגיעו החתנים לחמות לביבות. אירוע זה, על פי המנהג, הפך לחגיגה שלמה, כאשר כל מיני לביבות נאפו והוגשו על השולחן - חלב, עם חמאה, הרינג וקוויאר. ומבחינתם יש כל כך הרבה משקאות שרק כדי להישאר על הרגליים.
שלב 5
למחרת הם נסעו דחליל ברחוב, רכבו, שרו שירים ומזמורים. מסורת זו נשמרה בכמה כפרים עד היום.
שלב 6
ביום שישי, החתן, החמות וכל הקרובים שאפשר להעלות על הדעת, מטפלים בה בפנקייק, כדי שתוכל לראות עד כמה הצעיר מכבד את קרוביו.
שלב 7
ביום השישי הכלה כבר "מעורבת" באירועים החגיגיים: היא מחויבת לתת מתנות לגיסתה. ביום שבת אמור היה להישרף גם תצלום של שרובטיד, והאפר היה אמור להתפזר על פני השדה; זה, על פי האמונה הרווחת, מביא יבול טוב.
שלב 8
יום ראשון, היום האחרון של החג, נקרא נסלח, מכיוון שבשלב זה היה צורך לבקש סליחה מכל מי שסבל מעבירות מרצון ולא רצוני במהלך השנה, וכן לסלוח לכל עברייניהם. היה גם צורך לזכור את כל הקרובים. ביום זה הסתיימו חגיגות, אוכל מוגזם, הנגאובר. כדי לא לגרור את החורף לאביב, היה צורך לשרוף את כל הדחלילים האחרונים. לכן, הועלו שריפות על מגלשות הקרח, עליהן רכבו כל השבוע, על מנת "להשמיד" את הקור.
שלב 9
ואחרי סיומה של מאסלניצה, נהוג היה ללכת לבית המרחץ כדי לנקות את הנשמה והגוף מכל מה שישן, מלוכלך, מיושן.
