אפיפניה הוא חג שנחגג עוד מימי רוסיה העתיקה. נכון להיום, לא הרבה אנשים יודעים על האמונות הקשורות ב -19 בינואר. עם זאת, המסורות שהנחו את אבותינו עדיין קיימות, וכדאי ללמוד עליהן עבור אדם מודרני.
אסור היה לבכות באפיפניה. על פי סימנים עממיים, נובע מכך שעל ידי פעולה כזו אתה יכול למשוך לעצמך צרות ומצוקות שונות. אתה תבכה באפיפניה, תזיל דמעות כל השנה.
שלג נמס לאפיפניה
באפיפניה ילדות צעירות נסעו לשדות ואספו שם שלג. אבותינו האמינו כי עליכם לשטוף את פניכם במים מומסים על מנת לא לאבד את יופכם ולהיות מושכים עוד יותר לבחירתכם. בנוסף, הבדים הובלו עם השלג שנפל על אפיפניה. לכן גם נשים מבוגרות ונשואות כבר יצאו לשטח.
האמינו כי בליל אפיפניה, לשלג היו סגולות מרפא ומופלאות. הוא נאסף במיוחד ואז נמס כדי לשמש לטיפול במחלות שונות, כולל מחלות עור.
אמונות על מי אפיפניה
בערב חג המולד הם נסעו למעיינות למימי אפיפניה. אנשים האמינו כי המים בליל אפיפניה הפכו לריפוי ובעל כוח אלוהי מדהים.
האמינו שמי שהיה הראשון לאסוף את המים המקודשים בבור קרח או בבאר לא יהיה חולה השנה. ואם המים נשפכים, נשפכים או לא מביאים אותם לבית, אז מוות מהיר וקשה יגיע לאדם.
ילדים שנולדו בכריסטמסטייד נאלצו לרחוץ בבור קרח בליל אפיפניה כדי שהם יצברו כוח מהמים הקדושים.
טקסים וסימני טבילה
האישה הכי מבוגרת בבית הייתה צריכה לספור את המפות לפני החג כדי שתמיד יהיו אורחים טובים בבית.
אם בליל אפיפניה ציפור עפה לחלון ודפקה על הכוס עם מקורה, אז נשמותיהם של הנפטרים רוצים להתפלל עליהם ולהדליק נרות.
אם למישהו מהמשפחה הייתה דרך ארוכה לעבור באותו יום, אז הם לא צריכים להוציא את הזבל ולגרוף את האפר, כדי שלא תקרה לאדם שום צרה.
בערב ה- 18 בינואר הוצבו צלבים מעל דלתות הכניסה והחלונות, כך שרוחות רעות ורעות לא יוכלו להיכנס לבית או לפגוע בשום צורה בבני המשפחה.
שידוך טבילה בישר את האושר בחיי המשפחה.
