חגיגת השנה החדשה הישנה הפכה למסורת טובה עבור הרוסים. לרוב, הוא נחגג על ידי איסוף מעגל קרוב של קרובי משפחה וחברים ליד שולחן חגיגי. מתי ולמה צמח החג הזה?
ראש השנה הישן קם יחד עם שינוי הכרונולוגיה. העובדה היא שאת חגיגת השנה החדשה ב -1 בינואר הקים פיטר הראשון בשנת 1699. מאותה תקופה החלה רוסיה לחיות על פי לוח השנה היוליאני. ובשנת 1918, ארצנו החלה לספור את הימים על פי לוח השנה הגרגוריאני, כלומר על פי לוח השנה "הסגנון החדש", המקדים 13 ימים לפני לוח השנה היוליאני. באותה תקופה, הבולשביקים פשוט "ביטלו" את 13 הימים הנוספים, והחליטו שאוכלוסיית המדינה תעבור בשלווה לכרונולוגיה האירופית, ולכן השנה החדשה תעבור. עם זאת, הכנסייה הנוצרית לא קיבלה פקודה זו והמשיכה לחגוג את חגים על פי לוח השנה היוליאני - "הסגנון הישן". לכן, בשל דחיית הכרונולוגיה החדשה, הופיעה השנה החדשה. עם זאת, זה מצוין לא רק על ידי שומרי קפדניים של מנהגי הכנסייה. חג זה השתרש טוב מאוד בקרב האוכלוסייה, והוא המשך לראש השנה המסורתי. אז תושבי ארצנו משנה לשנה חוגגים את אותו חג בשני לוחות שנה. עובדה מעניינת היא שההבדל במספר הימים בין שני הסגנונות גדל בהדרגה. אז אם במאות ה- XX-XXI ראש השנה הישן חל ב -13 בינואר, אז בשנת 2100 הוא כבר נחגג כעבור יום. בעבר, ערב השנה החדשה נקרא ערב וסילייב, ולמחרת היה היום של וסילי של קיסריה או וסילי הנדיב. נהוג היה לערוך שולחן עשיר, גדוש בכמות גדולה של בשר, כל מיני חטיפים וסלטים. באותו יום נערכו טקסים וחיזוי עתידות שונים. לאחרונה מציינים את השנה החדשה הישנה כחג עצמאי ונפרד. ואנשים רבים אפילו לא מכירים את סיפור מקורו. 13 בינואר הוא אירוע נהדר לחגיגה משפחתית שקטה, ולא מלווה בדאגות וההמולה הרגילים שלפני ראש השנה. המסורת של חגיגת השנה החדשה על פי לוח השנה היוליאני נשמרה בכמה מדינות אחרות. הוא נחגג בסרביה, מונטנגרו, שוויץ, רומניה ואפילו בוויילס.
