כמעט לכל חג יש טקסים ומנהגים משלו. לחתונה קשורים שלטים עתיקים רבים ומסורות יפות מודרניות. תליית "מנעולי אהבה" על הגשר היא אחד מהם.
היסטוריה של טירות חתונה
המסורת של תליית מנעולים על גשרים ופנסים ביום החתונה הופיעה באיטליה בשנות ה -90 של המאה הקודמת. יש גרסה לפיה "טירות חתונה" הופיעו בשנת 1992 לאחר פרסום ספרו של פ 'מוקיה "שלושה מטרים מעל השמיים". ברומן נשבעו הדמויות הראשיות שבועת אהבה זו לזו ברומא על גשר מילביו. כדי לסמל את עוצמת מערכת היחסים שלהם, הם קשרו מוטת מנורה על הגשר עם שרשרת וסגרו מנעול על השרשרת, והשליכו את המפתח לטיבר.
הזוג הטרי אהב את הטקס היפה הזה והפך במהרה לפופולרי במדינות רבות באירופה, כולל ברוסיה. למדינתנו יש מנהג עתיק משלה לגבי טירות. לאחר החתונה נכנסו הזוג הטרי לבית, שמתחת לספו הוצבה טירת אסם פתוחה. לאחר שהחתן הכניס את הכלה לבית בזרועותיו, קרובי המשפחה הוציאו את המנעול וסגרו אותו והשליכו את המפתח לנהר כדי שאף אחד לא יוכל לפתוח את המנעול ולהרוס את האושר המשפחתי. טירת החתונה נשמרה בבית הזוג הטרי ונחשבה ליורשת משפחתית.
סמל אושר משפחתי
כעת "טירות חתונה" כלולות היטב בתכנית החגיגה. לאחר הנישואין, הזוג הטרי בדרך כלל יוצא לטיול ברחבי העיר, הקורטג 'עוצר על הגשר והזוג המאוהב סוגר את נעילתם על המעקה, וזורק את המפתח למים. מנהג חדש זה מסמל את עוצמתן ורצינותן של הרגשות הקושרים את החתן והכלה, ומבטיח גם נישואים ארוכים ומאושרים.
בנוסף לגשרים, ניתן למצוא מנעולי מזל על עמודי מנורה וגדרות אחרות. כדי לא לקלקל את המראה האדריכלי של רחובות וגשרים, בערים רבות מוקם "עץ אוהבים" מברזל יצוק שעליו תולים הנשואים הטריים את המנעולים. למשל, במוסקבה מאז 2007 גשר לוז'קוב עוטר בעצי מתכת שעל ענפיהן "צומחות" מאות טירות חתונה. עם הזמן, "גדלה" סמטת אהבה שלמה על סוללת בולוטניה.
אוהבי מנסים להפוך את טירות החתונה שלהם לבלתי רגילים, לכתוב עליהם שמות, לקשט בציורים ואבני חן. מנעולי אהבה תפסו בתוקף את מקומם בענף החתונות. בחנויות ניתן לקנות מנעולים בצורת לב בצבעים ובגדלים שונים. ישנם דגמים עם כיתוב פרידה, ניתן להזמין גם חריטה מיוחדת. ישנו נעילת חתונה יוצאת דופן שנסגרת פעם אחת בלבד ואין לה מפתח, המסמל נאמנות ועוצמת רגשות. אך כדאי לזכור שהעיקר אינו יופיה של הטירה, אלא הכוח והכנות של נדרים האהבה של הזוג הטרי.
