ב -30 ביוני, אנשים בכל הגילאים מכל רחבי הארץ מגיעים לחוף הים השחור של בולגריה כדי לפגוש את זריחת הבוקר המוקדמת מעל הים. כך מתקיים אחד החגים הבולגרים הצעירים ביותר - דז'ולאיה.
מקורו בשנות ה -70 של המאה הקודמת, יחד עם תנועת ההיפים. אין זה מקרה שביום זה, השיר של הלהקה האגדית אוריה היפ "בוקר יולי" - "יולי בוקר", נשמע מכל הדוברים. היא שהעניקה את השם לחג. בהתחלה זה היה צעיר בלבד והיה לו קונוטציה אידיאולוגית. באופן כל כך לא תוקפני, נוער בלתי פורמלי מחה נגד שליטתה של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית.
אך המסורות שקבע החג התגלו כמושכות כל כך שעם יציאת המפלגה הקומוניסטית מהשלטון, הם לא הפסיקו לחגוג אותה. נהפוך הוא, משנה לשנה הוא נהיה יותר ויותר פופולרי וצבעוני. בלילה שבין 30 ביוני ל -1 ביולי, החיים בעיצומם על החוף. אנשים שרים שירים מפורסמים, רוקדים, מכירים, מדברים על נושאים מעניינים ואז נפגשים יחד בבוקר היום הראשון של יולי. אווירה כנה וידידותית שולטת על רקע היופי הבלתי ניתן לתיאור של מקומות הנופש.
הבסיס האידיאולוגי לדז'ולאי מונח היום. הם אומרים שאנשים מפגינים נגד הגלובליזציה, ההשפעה ההרסנית של ערי מגה על אישיותו של האדם ותופעות דומות. אך למעשה, חג זה קרוב יותר לטקסים דתיים פגאניים. עם הזמן הוא רכש מעט מיסטיקה וככל הנראה הוא אינו מחאה, אלא שיטה לטיהור הנפש באמצעות טבילה באווירה של חסד כללי.
היום החג נחגג על ידי אנשים בגילאים שונים. מייסדיה התבגרו, וכעת הם מכונים "היפים זקנים". עכשיו הם מסבירים לבני הנוער את המשמעות שהם טענו בטקסים, והם עצמם חוגגים לא רק את הבוקר, אלא גם את הערב לא רחוק מהכפר ורווארה.
תמיד יש תיירים רבים מכל רחבי העולם בדז'ולאיה, חלקם שואפים להגיע לכאן מדי שנה. הרי הלילה הזה הוא בלתי נשכח. מה אני יכול לומר - קבוצת אוריה היפה עצמה הגיעה לחגיגה מספר פעמים. אגב, Dzhulaya הוא בלעדי של היפים בולגרים. אין חגים כאלה בשום מקום אחר באירופה.
